גֶ'נִי ג'וֹזֶף: הַתְרָאָה כְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה, אֶלְבַּשׁ סָגוֹל עִם כּוֹבַע אֲדוֹם שֶׁלא הוֹלֵךְ, גָּם לֹא הוֹלֵם אוֹתִי. אֲבַזְבֵּז אֶת הַקִּצְבָּה שֶׁלִי עַל בְּרֶנְדִי, עַל כְּפָפוֹת לַקַּיִץ וְסַנְדָּלֵי סָאטֶן וְעוֹד אוֹמָר שְׁכֶסֶף לְחֶמְאָה אֵין לָנוּ. אֶתְיַישֶּׁב לִי אֲז עַל הַמִּדְרֶכֶת שָׁעָה שְׁאֶתְעַיֵיף אֶסְחָב דּוּגְמִיוֹת […]
"לגרטשן רובין היתה התגלות באחר-צהריים גשום אחד במקום מאוד לא צפוי: באוטובוס עירוני. "הימים ארוכים, אך השנים קצרות", היא הבינה. "הזמן עובר, ואני לא מתמקדת מספיק בדברים שבאמת משמעותיים." ברגע הזה, היא החליטה להקדיש שנה לפרויקט האושר שלה." (מתוך הכריכה של הספר, […]
אתמול השתתפתי בכנס. לבד. זה היה כנס שקשור לעבודה, סופר-יוקרתי ומקצועי להפליא. הכנס היה מעניין ורלוונטי מאוד לעבודה שלי ולתחומי העניין שלי. שתיתי בצמא את רוב התוכן שהוצג בכנס. אך הייתי שם לבד. נהגתי לשם לבד, נכנסתי לבד, ישבתי לבד (ליד אנשים […]
סקירה של הספר "אלינור אוליפנט ממש בסדר" מאת גייל האנימן הספר הזה תפס לי את הלב מהעמוד הראשון. קראתי אותו במהירות, כמעט ללא אוויר. אחד הדברים שמאוד אהבתי בספר היא הקלות של הקריאה בו והקלות בה הפכתי להיות חלק מחייה של אלינור. […]
כאשר הבת הבכורה שלנו היתה צעירה היא היתה מבקשת לעיתים קרובות לנסוע לחו"ל. היא רצתה נסיעה משפחתית למדינה חדשה, היא רצתה הרפתקה. היא היתה עקבית בעניין הזה. היא חזרה וביקשה שוב ושוב ושוב. היינו בזמנו הורים צעירים, נאבקים לשרוד מחודש לחודש על […]
