בפרק 208 של הפודקאסט המצוין שלה "Simple", טיש אוקסנריידר מדברת על השבתון בן-חודש שהיא בדיוק שבה ממנו. זה היה שבתון מוחלט מעבודה אך גם מהמדיה החברתית. היא למדה הרבה מאוד דברים בחודש הזה, ואני ממליצה להאזין לפודקאסט או לקרוא את הבלוג שלה. אבל יש דבר אחד ספציפי שהיא הקריאה בפודקאסט שתפס לי את הלב.

היא מדברת על הצורך לחזור להיות אנושיים. היא קוראת לזה "להתחבר חזרה לאנושיות שלנו" או בציטוט המדויק "Double-down on Being human", שזה ביטוי שלקוח מג'ארון ליינר.

טיש עושה חיבור מפתיע אבל יפה ומרגש בין הרעיון הזה לבין פיסקה מהספר השביעי בסדרה של הארי פוטר. אם אתם לא מחובבי הארי פוטר או אם אתם צריכים תזכורת, הספר השביעי הוא הספר האחרון  בסדרת הספרים, ובשלב הזה להארי יש כבר ידע רב והוא מנוסה מאוד בעולם הקסמים. הוא יכול להשתמש בקסמים כדי להפוך את חייו לקלים יותר, ולחסוך לעצמו הרבה מאוד משימות יומיות, שגרתיות ופיזיות הדורשות מאמץ. אך כאשר אחד מחבריו מת (לא לדאוג, לא אכתוב פה במי מדובר…בלי ספוילרים!) הארי בוחר בצורה מודעת שלא להשתמש בקסם.

"אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך" היו המילים הראשונות שהארי היה מודע שהוא אמר. "לא על-ידי קסמים. האם יש לך את חפירה?" ולאחר זמן קצר הוא התחיל לעבוד לבד על כריית הקבר במקום אשר ביל הראה לו בחלק האחורי של הגינה בין השיחים. הוא חפר עם סוג של זעם, מתענג על העבודה הפיזית, מתמוגג מחוסר הקסם שבו. כל טיפה של זיעה וכל יבלת על ידו הרגישה כמו מתנה ל-XXX  (בלי ספוילרים!) שהציל את חייהם."

(פרק 25)

אהבתי מאוד את הפיסקה הקצרה הזו ואת הרעיון שטיש אוקסנריידר קוראת לו להתחבר לאנושיות שלך.

יש ימים בהם אני יושבת במשרד שלי ורואה את העצים הירוקים מבעד לחלון. הייתי רוצה לצאת בפשטות החוצה, להחליף את בגדי העבודה הקורקטיים והרשמיים בזוג של גי'נס נוח וחולצת טי-שירט פשוטה כדי לשתול משהו באדמה. למלא את כפות ידיי באדמה ובשתילים.

הייתי רוצה להוציא את כל כלי האומנות שלי, לפזר אותם לרוחב של הסלון שלנו בבית ולצייר ציור גדול של משהו. לערבב את הצבעים, להרגיש את הטקסטורות, להצליח בכך שידיי יגיעו כמה שקרוב לחומרים, לתמצית של הכל. איבדנו כל-כך הרבה מכל זה. הרבה יותר קל ונקי וסטרילי פשוט לשבת, לפתוח את אחד מהמסכים שלנו ולהסתפק בזה.

האושר שאני רואה על פניו של הבן שלי, כשהוא חוזר מרכיבת אופניים בשכונה, או ממשחק כדורסל קצר בחוץ אינו ניתן להשוואה כשאני רואה אותו יושב על הספה עם מסך.

לא, אני לא יורדת פה על הטכנולוגיה. אני מודה ומעריכה שיש הרבה יתרונות שהטכנולוגיה מביאה לחיים שלנו. אני רק מדברת על הצורך באיזון.

אנחנו צריכים להיות מודעים לצורך לשמר את האנושיות שלנו, את הקשר הפיזי בינינו האנשים, בינינו לבין הטבע והחומר. אנחנו צריכים לזכור להשתמש בידיים שלנו ובגוף שלנו בדרכים מגוונות ולהמשיך לחקור את האפשרויות האלה בחיים שלנו.